עו"ד גירושין | יעל גיל | הורות שווה

הורות שווה ומשמורת שווה בקהילה

 

משנת 2004, נחשפתי לאפליה החמורה הנוקטת במדינת ישראל בנושא ההורות. מאז התחלתי לפעול בתחום בכל המישורים. פרסמתי מאמרים וכתבות, נאמתי בכנסת, השתתפתי בדיונים ובישיבות עם גורמים נוספים העוסקים בקידום ההורות השוויונית, הופעתי באמצעי התקשורת השונים בנושא, טלוויזיה, רדיו, עיתונות, קידמתי את הנושא ברשתות החברתיות ואף השגתי פסק דין לטובת אב שביקש לקיים משמורת משותפת על ילדיו, תאומים שהיו אז בני שנתיים ותשעה חודשים.

מאז שנת 2004 אני עוסקת בקידום השוויון בהורות, לאחר שנחשפתי בעבודתי כעו"ד לענייני משפחה לעוולות הגדולות המתרחשות בבתי המשפט ובבתי הדין בתחום ההורות.

אבא גל, אבא מיקי, אבא איתן, אבא שי, אבא איתי ועוד אבות רבים ונפלאים רוצים לגדל את ילדיהם. רק מאבק אדיר, בן כמה שנים בבתי המשפט מאפשר להם לעשות זאת, או תשלום כספי כלשהו.

האם זו טובת הילדים, שאבא שלהם יאלץ להיאבק מול אפליה מגדרית חמורה כדי לגדל את הילד שלו?

חזקת הגיל הרך, נותנת כלי בידי גורמים מסוימים, למנוע קשר בין אבות לבין ילדיהם.

בואו נבדוק, איזה רווח טמון לנשים באמת מאי ביטול חזקת הגיל הרך? איזה רווח טמון כאן לילדים? האם זוהי באמת טובתם.

פרופ' אבי שגיא שוורץ וד"ר יואלס הבהירו היטב מהי טובת הילדים, עפ"י מיטב המחקרים הפסיכולוגיים :

אומרים פרופ' שגיא וד"ר יואלס: "כשעוסקים בהסדרי הורות בעתות משבר גירושין, הספרות הפסיכולוגית המקצועית המעודכנת ביותר לוקחת בחשבון גורמים התפתחותיים ומערכתיים של הילד והיא מציעה מודלים שונים של פתרונות, כשמאחורי כולם עומדת הנחת עבודה המציבה אחריות הורית משותפת על ידי שני ההורים כמטרת-על. לתפיסתנו, זו צריכה להיות גם מטרת-העל במסגרת חקיקה נאורה במדינת ישראל. "

הם מוסיפים וכותבים כי : "כיום ברור לנו שהילד יוצר התקשרות גם לאב וגם לאם באופן בלתי תלוי זה בזה. אם שניהם נוכחים בחייו, הוא מקיים שתי התקשרויות במקביל, ושתיהן חשובות להתפתחותו. במילים פשוטות, הילד זקוק לקשר מתמיד עם שני הוריו, ופגיעה בקשר זה עשויה להֹפכו לילד בסיכון. ככל שהקשר עם אחד מן ההורים משתבש מוקדם יותר בחייו של הילד כך דרגת הסיכון גבוהה יותר."

 
לתמונות מהכנס "משמורת משותפת" במכללת נתניה לחץ כאן

עפ"י סעיף 14 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות משנת 1962, לשני ההורים יש משמורת משפטית שווה על ילדיהם, אבל החזקה על ילדים עד גיל 6 ומעבר לכך, נמסרת כמעט תמיד לאם.

דו"ח שניט אשר אושר ע"י שר המשפטים, אך עוד רחוקה הדרך, לפני שיהפוך לחוק, מתעתד לשים סוף סוף בפעם הראשונה במדינת ישראל בחקיקה, את טובת הילד האמיתית בקדמת הבמה.

בהתאם לדו"ח שניט, מדינת ישראל מיישרת קו עם הרב המכריע של מדינות המערב, אשר פועלות מזה שנים רבות בהתאם למחקרים החשובים ביותר בתחום התפתחות הילד. עפ"י מחקרים אלו, טובת הילד הברורה לעת גירושין, היא לגדול ולהיות מטופל ע"י שני הוריו. בריאותו הנפשית של הילד, מחייבת שמירת קשר רציף ויציב עם דמות האם ועם דמות האב, עמם יצר את ההתקשרות הראשונית.

הורות משותפת היא הכרח המציאות ופועל יוצא ישיר של האמנה לזכויות הילד. אמנה זו אושררה ע"י מדינת ישראל ונכנסה לתוקף בספטמבר 1991.

במקום להתאים את החוק לתמורות העיתים, דבקה מדינת ישראל עד היום בחוק מלפני 50 שנים, אשר סותר את המחקרים הללו ואת האמנה אותה היא אישררה. עפ"י האמנה לזכויות הילד, בכל הפעולות הנוגעות לילדים, טובת הילד צריכה להיות השיקול הראשון במעלה. עוד נקבע באמנה כי המדינות יכירו בעיקרון כי לשני ההורים אחריות משותפת לגידול הילד ולהתפתחותו.

באמצעות דו"ח שניט, עתידה סוף סוף מדינת ישראל לאמץ את האמנה לזכויות הילד בפעם הראשונה אל חיקה ולקבוע, כי שני ההורים יקחו חלק בגידולו של הילד. לא ניתנת עדיפות לאף הורה ונקבעת אף חובתו של כל הורה לטפל בילד ולגדלו.

יישום דו"ח שניט, יביא למהפך החברתי החשוב, הנדרש מזה שנים רבות. במקום הנצחת האם כמטפלת יחידה והאב ככספומט, מוכרת היום בחוק, חובתו של האב להיות הורה שווה חובות כלפי הילדים, מה שמאפשר אף לאם להתפתח כלכלית וחברתית ולא לחוש אשמה כשהילד נמצא עם אביו. הדרת הסטראוטיפ השכיח בחברה והגדרתו מחדש, הם אשר יביאו את השינוי החברתי המיוחל בנוגע לשוויון בין המינים.

הילדים לא יאלצו להיות עוד מכשיר מיקוח בין ההורים לעת גירושין, הכלי הזה נלקח מן המתגרשים. היום, עפ"י הדו"ח, חובתם של שני ההורים לטפל בילדיהם לטובת הילדים. בהעדר הרכיב אשר נותן עדיפות למי מן ההורים, לא תהיה להם עוד אפשרות להילחם על גב הילדים. במקום, הם יהיו חייבים לראות את טובת הילדים בראש סדר העדיפות, להציע הסכם הורות, לשבת, לדבר ולנסות לגשר על הפערים ביניהם לטובת הילדים. במקום האלמנט המלחמתי, נכנס לתמונה אלמנט הגישור, הפשרה וההסכם.

עניין זה משרת את טובת הילדים, כאשר ממחקרים רבים עלה, כי מצבם הנפשי של הילדים לאחר גירושין, מושפע באופן משמעותי, ממצב המתחים בין הוריהם. עוד קובעים המחקרים, כי הורות משותפת, מדמה עבור הילדים את המצב הקרוב ביותר למצב בו הוריהם נשואים. כך הם לא נאלצים להיפרד מאף אחד מן ההורים, מה שמיטיב אתם ומשפר את מצבם הנפשי.

עינינו רואות, כי ככל שזה נוגע לטובת הילד, אין ספק כי הדו"ח מביא עמו קידמה, הסכמים, שיתוף, הורות משותפת, שמירה על זכויות הילד בהתאם לאמנה עליה ישראל חתומה ובריאות נפשית טובה יותר לילדים. עוד טומן הדו"ח בחובו מסרים חינוכיים חשובים להורים : הדו"ח אומר לא עוד, לאבות חסרי האחריות שמנסים לברוח ממחויבות כלפי הילדים. הדו"ח הפמיניסטי במסר שלו, אומר לאם, את לא מחויבת לשבת עוד בבית עם הילדים, יש לך שותף שהביא עמך את הילדים לעולם וחובתו לטפל בילדים, אינה פחותה משלך. עוד דוחף הדו"ח לקראת הסכמים במקום לקראת מלחמה והכי חשוב הדו"ח נותן חשיבות עליונה לטובת הילד, כאשר כאמור ידוע לכל, כי טובת הילד היא להיות בקשר רציף ויציב עם שני הוריו ולא להיות מנוכר מי מהם.

הדו"ח קובע, כי לפני נקיטת כל פעולה שהיא, ההורים יהיו חייבים להגיש הסכם הורות. משמע, החוק יפנה את ההורים במקום להתדיינויות משפטיות רבות שנים או במקום לאפליה מגדרית שמנתקת אבות מילדיהם, להסכם הורות. עידוד הסכמים, הוא הדבר הראוי והנכון לעשות במדינה מתוקנת. לא עוד מלחמה על גב הילדים, כי אם הסכם בין שני ההורים, משהו שיחייב אותם לשבת ביחד, במקום לנהוג בכוחנות. כמו כן, יופנו הצדדים לגישור ביחידת הסיוע, כל ניסיון לגשר על הפערים עדיף עשרות מונים על פני האופציה הכוחנית. בהעדר הסכמה, יוכלו בתי המשפט לקבוע את הסדרי ההורות על סמך מספר קריטריונים רלבנטיים ולא על סמך קריטריון אחד – מין ההורה.

מובן, כי קיימים מצבים בהם הורות משותפת שווה היא בלתי אפשרית, כאשר אחד ההורים נקבע כמסוכן לילדים, או כשאחד מן ההרים אינו מעוניין בכך. כמו כן, יש להתאים כל הסדר הורות לצרכי הילדים. יש ילדים שישמחו לגדול בשני בתים ולהיות בקשר הדוק עם שני הוריהם ויש ילדים, שיעדיפו לישון בעיקר במיטה אחת. ההחלטה אם לקיים משמורת משותפת, חייבת לבוא לפני כל דבר אחר מנקודת המבט של טובת הילדים ולא של צרכי ההורים.

חזקת הגיל הרך הפכה לכלי אסטרטגי בידי הנשים - טובת הילד האמיתית, הידועה מזה עשרות שנים לפסיכולוגים ההתפתחותיים ולמי שמאזין להם, היא לגדול אצל שני הוריו ולהיות בקשר קרוב ויומיומי עם שניהם. ישראל חייבת ליישר קו עם המערב. עו''ד יעל גיל, nrg אוגוסט 2016

 קולם של ילדי המתגרשים - "חזקת הגיל הרך", החוק המפלה ביותר בספר החוקים, עדיין חי ונושם כבר 52 שנה. מתי תקום מפלגה שתחרות על דגלה את ביטולו? ynet פברואר 2015

 

ניתן ליצור קשר עם עו"ד יעל גיל באמצעות הטופס או בטלפונים: 03-9645334, 052-3535946
שעות פעילות המשרד: ימים א-ה בשעות 8:30-18:30. (כשהמשרד סגור יש מענה אנושי להשארת הודעות).

© כל הזכויות שמורות לעו"ד יעל גיל.

כל המידע המוצג באתר הינו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחברת אינה נושאת באחריות כלשהי כלפי הקוראים ואלה נדרשים לקבל ייעוץ מקצועי משפטי ו/או אחר לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.