עו"ד גירושין | יעל גיל | פיצויים לאישה, אשר בעלה לא קיים עמה יחסי מין מראשית הנישואין

פיצויים לאישה, אשר בעלה לא קיים עמה יחסי מין מראשית הנישואין

בתמ"ש 24760/08, פסקה כבוד השופטת נילי מימון ביום 25/03/10, כי בעל, אשר לא קיים יחסי מין עם אשתו, מראשית נישואיהם, בשל היותו חסר כוח גברא, ישלם לה פיצויים בסך 120,000 ₪ ועוד 30,000 ₪.

בפסק דין מעניין ומעמיק, ניתחה כבוד השופטת מימון את הסוגיה ממספר היבטים.

ראשית, קבעה כבוד השופטת מימון כי הבעל הפר את חובת תום הלב, הקבועה בסעיף 12 לחוק החוזים. וכך קבעה כבוד השופטת מימון בפסק הדין, מתוך המאגר המשפטי נבו, לעניין חובת תום הלב:

"בעשייתם פעולה משפטית האוצרת בחובה מערכת של חובות וזכויות, סוככת עליהם מטריית חובת תום הלב ופעולה בדרך מקובלת הקבועות בסעיף 61(ב) לחוק החוזים ( חלק כללי) סעיף 61 המורה: "הוראת חוק זה יחולו, ככל שהדבר מתאים לענין בשינויים המחוייבים, גם על פעולות משפטיות שאינן בבחינת חוזה ועל חיובים שאינם נובעים מחוזה".

כך או כך, הן אם נקודת המוצא הינה כי נישואין מהווים חוזה והן אם נקודת המוצא היא כי נישואין הינם התחייבות אשר לוקח על עצמו הבעל, או גם האישה, מכל מקום תחול חובת תום הלב המכילה בחובה חובת גילוי כל מידע רלבנטי כל שכן חיוני, מכח סעיפים 12 או 61 לחוק החוזים (חלק כללי), זאת אף ביתר שאת נוכח כך שבין בעל ואישה יחסים מיוחדים, יחסי קרבה, יחסים רגישים, כאשר על כל אחד מבני הזוג מוטלת חובה לנהוג כלפי האחר בכבוד, בהגינות ובהתנהגות המאפשרת לבן הזוג ניהול של אורח חיים תקין וסביר. (ראה פסק דין בתמ"ש 18551/00 ק.ס. נ' ק.מ. תק-מש 2004 (2) 279)."

כבוד השופטת מימון אזכרה אף את הדין העברי, על פיו :" בן זוג שנמצא בו מום רציני רשאי בן זוגו לבקש גירושין ולעתים ביטול הנישואין."

עוד התייחסה כבוד השופטת מימון לעניין התרמית כדלקמן :" הנתבע במעשיו המתוארים לעיל ביצע כלפי התובעת עוולת תרמית, כהגדרתה בסעיף 56 לפקודת הנזיקין (נוסח חדש): תרמית היא הצג כוזב של עובדה בידיעה שהיא כוזבת או באין אמונה באמיתותה או מתוך קלות ראש, כשלא אכפת למציג אם אמת היא או כזב, ובכוונה שהמוטעה על ידי ההיצג יפעל על פיו: אולם אין להגיש תובענה על היצג כאמור, אלא אם היה מכוון להטעות את התובע, אף הטעה אותו, והתובע פעל על פיו וסבל על ידי כך נזק ממון".

התנהגות הנתבע כמתואר מהווה פגיעה קשה בתובעת, בכבודה, באוטונומיה שלה לבחור בן זוג על מנת להקים עמו משפחה, בציפיותיה וברגשותיה.

התובעת קיוותה להקים משפחה עם הנתבע לקיים עמו חיי זוגיות אינטימיים אולם הוא התנהג במרמה גרם לה להגיע לאחד הרגעים החשובים ביותר בחייה על יסוד שקרי ובולם את הגשמת ציפיותיה הלגיטימיות והסבירות.

מעדותו של הנתבע עולה, כי היה מודע לחוסר יכולתו לממש את קשר הנישואין עם התובעת ולהקים עימה בית ומשפחה בישראל."

כבוד השופטת מימון ניתחה את הנושא גם מכיוון עוולת הרשלנות וקבעה כי:

"הנתבע בהתנהגותו ביצע מעשה עוולה הקבוע בסעיף 35 לפקודת הנזיקין.

35. רשלנות. עשה אדם מעשה שאדם סביר ונבון לא היה עושה באותן נסיבות, או לא עשה מעשה שאדם סביר ונבון היה עושה באותן נסיבות, או שבמשלח יד פלוני לא השתמש במיומנות, או לא נקט מידת זהירות, שאדם סבר ונבון וכשיר לפעול באותו משלח יד היה משתמש או נוקט באותן נסיבות – הרי זו התרשלות. ואם התרשל כאמור ביחס לאדם אחר, שלגביו יש לו באותן נסיבות חובה שלא לנהוג כפי שנהג, הרי זו רשלנות, והגורם ברשלנותו נזק לזולתו עושה עוולה.

על שלושה יסודות עומדת עוולת הרשלנות והם: קיום חובת זהירות מצד הנתבע, הפרת חובת הזהירות על ידי הנתבע וקיומו של נזק שנגרם לתובע בעטיה של הפרת חובת הזהירות.

והשאלה המקדימה היא האם מעשה מכוון ניתן לכוללו בעוולת הרשלנות.

היא סיכמה את הנושא לאחר ניתוח משפטי מעמיק בכך שקבעה כי: "סיכומו של דבר, עוולת הרשלנות מתיישבת אף עם מעשים מכוונים או זדוניים."

וכי: "הנתבע שיקר לתובעת גרם לה להאמין כי בנישואיה עמו תקים חיי זוגיות ומשפחה.

הנתבע הפר בקיצוניות קוד של התנהגות סבירה כלפי התובעת.

בהתנהגותו האמורה פגע בכבודה של התובעת אשר באה עם הנתבע לחופה ולטקס הנישואין ברוב פאר והדר, אשר ציפתה לנישואין טובים, כן פגע באוטונומיה של התובעת לנהל חייה כרצונה, לבחור אדם אשר יקים עמה חיי זוגיות ומשפחה. עקב המרמה בה נקט סיכל ציפיה זו וגרם לה להינשא לו בניגוד לרצונה האמיתי ולציפיותיה, עקב התרמית וההיצג השקרי גרם לה לפגיעה נפשית עצב ואכזבה.

התנהגותו המעוולת גרמה לתובעת לשינוי במעמדה – בסטטוס שלה מרווקה לגרושה, מצב העלול לגרום לה נזק עתידי אם תרצה להינשא לכהן, וכן תפחית סיכוייה להינשא כגרושה ולא כרווקה.

יחסי ארוס וארוסה איש ואישה הינם מעצם טיבם וטבעם יחסי קרבה מיוחדים, בעצם קרבה מיוחדת זו מתקיים היסוד הנדרש לקיום עוולת הרשלנות והוא האחריות המושגית.

בין התובעת לנתבע התקיימו "יחסי שכנות" בהיותה חברתו טרם הנישואין בהציעו לה להינשא לו ובנישואיו עמה. יחסים אלה הינם מיוחדים באינטימיות שלהם, בקרבה המיוחדת, בפגיעותם בהתחייבות של כל צד כלפי משנהו, במחוייבות של כל צד להתנהג כלפי משנהו בכבוד ובהגינות.

לא בכדי נאמר באשר לאדם כלפי אשתו – ויהא מכבדה יותר מגופו.

יחסים אלה מהווים את היסוד הנדרש לקיום עוולת הרשלנות והוא חובת הזהירות הקונקרטית.

אין ספק כי כל אדם סביר היה צופה כי התנהגות כפי שנהג בה הנתבע תגרום לנזק ולפגיעה בחברתו טרום הנישואין ואשתו לאחר הנישואין – קרי התובעת."

לעניין הנזק, קבעה כבוד השופטת מימון בין השאר כדלקמן:

"עצם הפרת חובת תום הלב, ופעולה בדרך שאיננה מקובלת מהווה נסיבה לקביעת פיצוי בגין הפרת החיוב החוזי.

אכן, מקובל על הכל כי חובת תום הלב אינה מטילה חובה מוסרית בלבד. זוהי חובה משפטית, אשר "סנקציה" בצידה. כך ס' 12(ב) לחוק החוזים (חלק כללי) קובע כי הצד המפר – הצד שמנהל משא ומתן שלא בתום לב – חייב לצד השני פיצויים בעד הנזק שנגרם לו עקב המשא ומתן או עקב כריתת החוזה…". (ע"א 6370/00 קל בנין בע"מ נ' ע.ר.מ. רעננה לבניה והשכרה בע"מ, פ"ד נו(3) 289). וראה גם ע"א 434/07 אריק פרינץ נ' אמירים מושב עובדים של צמחונים וטבעונים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ, תק-על 2009(2) 3574).

הנזק הנפשי ורגשי שנגרם לתובעת איננו פחות והוא אף חמור יותר מהנזק הנפשי שנגרם כתוצאה מהוצאת לשון הרע אשר מבצעה יכול שיחוייב בפיצוי של עד 100,000 ש"ח, בנסיבות בהן היתה כוונה לפגוע - אף בלא הוכחת נזק.

כאנאלוגיה ניתן להשתמש בהכוונה זו בעניננו.

כאמור, הנזק שנגרם לתובעת גדול רב חמור ופוגע מזה שנגרם בגין לשון הרע. התובעת לא רק נפגעה נפשית כי אם גם מבחינת הסטטוס – המעמד האישי אשר נזקיו עתידיים, והושמה לניצול וללעג ע"י הנתבע. הנתבע השתמש בה ללא רצונה ופגע בזכות הבחירה העצמית שלה ובחופש שלה לנהל חייה כרצונה.

משכך את הפיצוי בגין הנזק הנפשי והפגיעה בסטטוס רגשי יש להעמיד על לא פחות מ- 100,000 ₪ (סכום הפיצוי הסופי נקבע להלן).

אשר לנזק הממוני הנתבע חלק באופן סתמי על הסכום הנתבע.

כמצוין לעיל, הוכח כי הוצאו 18,000 ₪. משכך בסכום זה יחויב הנתבע.

יש לציין כי לבית המשפט סמכות לפסוק פיצויים עונשיים אם ראה שנסיבות המקרה מצדיקות זאת.

הטעם העומד ביסוד הפיצויים העונשיים הוא עונשי והרתעתי.

קרי – פיצויים שעל המזיק לשלם לניזוק בסכום שאינו משקף הערכה של הנזק שגרם המזיק לניזוק על ידי עוולה, אלא בא להעניש את המזיק על התנהגותו המזיקה ובכך לבטא סלידה ממנה.

י. אנגלרד, א. ברק ומ. חשין דיני הנזיקין – תורת הנזיקין הכללית (בעריכת ג' טדסקי, מהדורה שניה 1976) 579.

וזאת באותם מקרים אשר בהם התנהגות המזיק היא חמורה במיוחד או שיש עמה פגיעה בזכויות חוקתיות.

אפשרות נוספת העומדת לרשות בית המשפט היא קביעת פיצויים מוגברים, המביאים גם הם בחשבון את חומרת התנהגותו של המזיק אך נבדלים מהפיצויים העונשיים בכך שהם מבטאים:

"הערכה כנה של הנזק שנגרם (לניזוק) כאשר נזק זה הוגבר על ידי התנהגותו הבלתי ראויה של המזיק". (י. אנגלדר, א. ברק ומ. חשין, שם, בעמ' 579).

הפיצויים המוגברים נפסקים כשמדובר בנזק שאינו רכושי כגון פגיעה בשם טוב או ברגשות, בסוג זה של פיצויים יש להביא בחשבון את ההתנהגות הזדונית של המזיק וביטויים בהם השתמש. אף כאן יש להתחשב בחומרת התנהגותו של המזיק כדי להגדיל את סכום הפיצוי.

ע"א 802/87 נוף נ' אבנרי, פ"ד מה(2) 494, 489.

תמ"ש 18551/00 ק.ס. נ' ק.מ. תק-מש 2004 (2) 279, 300.

ובענין זה יושם דגש על חוצפתו של הנתבע לטעון בכתבי הטענות בהכחשתו את עובדות התביעה כי התובעת דרשה ממנו קיום יחסי מין בתדירות גבוהה בה לא עמד, מספר פעמים ביום ואף היתה מתקשרת למקום עבודתו בדרישה שיגיע לביתם על מנת לקיים יחסי מין זאת בעוד הנתבע הודה למעשה בחקירתו כי איננו מסוגל לקיים יחסי מין כלל.

בהתחשב באמור אני קובעת כי סכום הפיצוי הלא ממוני יעמוד על 120,000 ₪ נושאי הפרשי הצמדה וריבית עד לתשלום בפועל.

סיכומו של דבר, הנתבע ישלם לתובעת סכום של 120,000 ₪, ובנוסף 30,000 ₪, הסכומים ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק עד לתשלום בפועל. בנוסף, הנתבע ישא בהוצאות ובשכ"ט עו"ד בגין תביעה זו בסך של 5,000 ש"ח נושאי הפרשי הצמדה וריבית כחוק עד לתשלום בפועל."

לדעתי, פסק הדין מאוד מעניין, יצירתי, נסמך על מוסדות ראויים ונכונים ותוצאתו צודקת ומוסרית.

להלן לינק לדיון המלא:

עו"ד יעל גיל - גירושין - דיון פיצויים לאישה, אשר בעלה לא קיים עימה יחסי מין מראשית הנישואין

 

ניתן ליצור קשר עם עו"ד יעל גיל באמצעות הטופס
או בטלפונים: 03-9645334, 052-3535946
שעות פעילות המשרד: ימים א-ה בשעות 8:30-18:30.

© כל הזכויות שמורות לעו"ד יעל גיל.

כל המידע המוצג באתר הינו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחברת אינה נושאת באחריות כלשהי כלפי הקוראים ואלה נדרשים לקבל ייעוץ מקצועי משפטי ו/או אחר לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.