גירושין

גרושין/גירושים/גירושין


גירושין בין יהודים במדינת ישראל, נעשים באמצעות פעולה, בה מוסר הבעל לאשתו, גט פיטורין.

לבית הדין הרבני, יש סמכות לייחודית לדון בענייני נישואין וגירושין בישראל, הנוגעים ליהודים שהם אזרחי ישראל ותושביה. (סעיף 1 לחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין).

ענייני הגירושין, כוללים תביעה לגירושין ומתן פסק דין לגירושין. במידה ואחד מבני הזוג, מבקש לתבוע תביעה רכושית, תביעת פירוק שיתוף, תביעת מזונות קטין או אישה או תביעת משמורת, הוא רשאי להגיש תביעה גם לבית המשפט לענייני משפחה וגם לבית הדין הרבני. זאת, בניגוד לתביעת גירושין, אותה ניתן להגיש רק לבית הדין הרבני.

בישראל, אין צורך באשם על מנת להתגרש ובני הזוג יכולים להתגרש מכוח הסכמתם בלבד.

יחד עם זאת, במידה והגירושין אינם על דעת שני הצדדים ורק הבעל או האישה מבקשים להגיש תביעת גירושין, נדרשת עילת גירושין, על מנת לכפות על מי מבני הזוג להתגרש שאם לא כן, עלולה התביעה להדחות, או שבית הדין ימליץ על בני הזוג להתגרש אך לא יכפה זאת עליהם.

לשם הבטחת קיום פסק דין לגירושין נקבע בחוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין), התשנ"ה-1995 כדלקמן :
"1. (א) קבע בית דין רבני, בפסק דין או בהחלטה (בחוק זה – פסק דין), שאיש יתן גט לאשתו, והאיש לא קיים את פסק הדין, רשאי בית הדין, במטרה להביא לקיום פסק הדין, ליתן נגדו בהתאם להוראות סעיף 4, צו הגבלה כמשמעותו בסעיף 2, צו הגבלה בדרך של עיכוב או שלילה של גמלה או קצבה כמשמעותו בסעיף 2א או צו הגבלה בדרך של מאסר כפיה כמשמעותו בסעיף 3 או צו הגבלה בדרך של בידוד בהתאם להוראות סעיף 3א (להלן - צו הגבלה).
(ב) לענין סעיף זה, אין נפקה מינה אם ננקטה בפסק הדין לשון של כפיה, חובה, מצווה, הצעה או לשון אחרת.
(ג) קבע בית דין רבני בפסק דין, שאשה תקבל גט מבעלה, והאשה לא קיימה את פסק הדין, רשאי בית הדין באישור נשיא בית הדין הרבני הגדול ובמטרה להביא לקיום פסק הדין, ליתן נגדה צו הגבלה.
(ד) על צו הגבלה לפי סעיף קטן (ג), לא יחולו הוראות סעיף 6.
(ה) נשיא בית הדין הרבני הגדול לא יתן את אישורו, אלא לאחר ששמע את טענות הצדדים במעמד הצדדים; לא התייצב צד לדיון אף שזומן כדין, יכול שהצו יינתן בהעדרו.
(ו) הוצא צו הגבלה כנגד אשה מכוח הוראות סעיף קטן (ג), לא תידון בקשת הבעל ליתן לו היתר נישואין עד תום שלוש שנים מיום הוצאת צו ההגבלה.

2.(א) מבלי לגרוע מסמכותו של בית הדין הרבני לפי סעיף 7א לחוק בתי דין דתיים (כפיית ציות), תשט"ז-1956, רשאי בית הדין הרבני, בצו הגבלה, לפגוע בזכויות המפורטות להלן, כולן או מקצתן, לתקופה ובתנאים שיקבע:
(1) לצאת מן הארץ;
(2) לקבל דרכון ישראלי או תעודת מעבר לפי חוק הדרכונים, תשי"ב-1952, להחזיק בהם או להאריך את תוקפם, ובלבד שיהיו תקפים לצורך שיבה לישראל;
(3) לקבל, להחזיק או לחדש רשיון נהיגה;
(4) להתמנות, להיבחר או לשמש במשרה על פי דין או במשרה בגוף מבוקר כמשמעו בחוק מבקר המדינה, תשי"ח-1958 [נוסח משולב];
(5) לעסוק במקצוע שהעיסוק בו מוסדר על פי דין או להפעיל עסק הטעון רישוי או היתר על פי דין;
(6) לפתוח או להחזיק חשבון בנק או למשוך שיקים מחשבון בנק בדרך של קביעה כי הוא לקוח מוגבל מיוחד, כמשמעותו בחוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א-1981;
4. (א) עם תום שלושים ימים מיום מתן פסק הדין, ידון בית הדין הרבני במתן צו הגבלה; לא יינתן צו הגבלה אלא לאחר שניתנה ההזדמנות, לכל בעל דין ולמי שלדעת בית הדין עלול להיפגע ממנו, להשמיע טענותיו.
(ב) בבואו ליתן צו הגבלה ישקול בית הדין הרבני את הדרך הדרושה להביא לקיום פסק הדין, בשים לב לנסיבות הענין, ובהתחשב בין היתר, במצב בריאותו של מי שכנגדו מבקשים ליתן את הצו ויכולתו לקיים את התלויים בו; החלטת בית הדין תהיה מנומקת.
(ג) בכפוף להוראות חוק זה, וככל שייראה לו דרוש לקיום פסק הדין, רשאי בית הדין הרבני, בכל עת, לאחר מתן פסק הדין ליתן צו הגבלה, או לשנות צו הגבלה שנתן, והכל, בין ביוזמתו ובין לבקשת בעל דין או לבקשת מי שעלול להיפגע ממנו.
(ד) הוגש ערעור על פסק הדין או על צו ההגבלה, רשאי בית הדין הרבני הגדול להורות על עיכוב ביצוע צו ההגבלה עד להכרעה בערעור.
5. צו הגבלה יפקע עם פקיעת הנישואין."

למרות כל האמור לעיל, הבעל צריך למסור את הגט לאישה מרצונו החופשי, שלא יקום חשש לגט מעושה, אשר אין לו תוקף. במקרים הבודדים, בהם ניתן יהיה לכפות גט על הבעל, לא יהיה בכפיה זו לפגוע בתוקף הגט.

עילות לכפיית גט, הנן לדוגמה : סרוב הבעל לקיים עם האישה יחסי אישות, הבעל עובר על מצוות התורה כך שהוא פוגע באפשרות האישה לקיימן, בעל חסר כוח גברא, בני זוג אשר נישאו בנישואין אסורים, ניתן לכפות על הבעל לגרש את האישה. אם הבעל מכה את אשתו או נוהג כלפיה באלימות מילולית, לאחר שבית הדין הרבני, התרה בפניו כי לא יעשה כן, ניתן לכפות עליו לתת גט לאשתו.

מקרים בהם הבעל יהיה רשאי לחייב את האישה לקבל את הגט, הנם לדוגמה, אישה שלא הצליחה להרות במשך 10 שנים ולבעל אין ילדים מאישה אחרת, אישה הנוהגת פריצות – עוברת על דת יהודית, אשה שעשתה מעשה כיעור- מעשים המחשידים אותה בכך שהיא בגדה בו.

הואיל וקשה מאוד וכמעט בלתי אפשרי, לאור חוקי הגנת הפרטיות, להוכיח כי אישה זנתה תחת בעלה – בגדה בו וקיימה יחסי מין עם אחר, אמנם ניתן לחייב אישה שהוכח כי זנתה תחת בעלה בגט, אבל לאור הפסיקה של השנים האחרונות, האוסרת פגיעה בפרטיות לשם הוכחת הבגידה, לא ניתן כמעט להשתמש בכלי זה, לשם כפיית גט על האישה.