התנגדות צוואה

התנגדות לקיום צוואה

מורין וטליה, הן שתי אחיות בוגרות, בנות 36 ו - 40. אביהן נפטר זה מכבר ואימן נפטרה לאחרונה, ממחלה ממושכת. מורין, טיפלה באמה כל ימי חייה ולא נישאה. טליה, התגרשה פעמיים והייתה מה שקרוי, בעלת רוח "חופשיה".

יחד עם זאת, שררו יחסים טובים וחמים בין האם לבין טליה, אשר הייתה מגיעה מידי כשבועיים לבקר את אמה ומשוחחת עמה מידי יום בטלפון.

האם נפטרה ממחלתה. עם העצב על מות האם, נתגלתה לטליה תגלית מדהימה, בצוואה אשר עליה חתמה האם כשלוש שנים טרם מותה, היא הורישה את כל רכושה עלי אדמות למורין ונישלה אותה מן הירושה. טליה נפגעה קשות מן האמור בצוואה. במהלך השבעה, ניהלה טליה שיחה עם אחד מקרובי המשפחה האהובים עליה והביעה בפניו את תמיהתה, על החלטת אמה האהובה לנשלה מירושתה. או אז סיפר לה קרובה, כי אחותה פעלה מאחורי הקלעים, על מנת להחתים את האם, אשר הייתה תלויה בה, על צוואה זו וכי לא הייתה זו באמת החלטה עצמאית של האם, לנשלה מירושתה.

לאם המנוחה, היה רכוש לא מועט, אשר כלל 4 דירות וחסכונות לא קטנים. טליה לא הבינה, מה הניע את אחותה לרדיפת בצע כזו, כאשר בירושת האם, היה די והותר לשתיהן.

בשיחה גלויה אשר קיימה עם אחותה, עלו רגשות טינה קשים של מורין, כלפי טליה. מורין טענה, כי היא הקריבה את חייה למען הטיפול באם וכי טליה הייתה לא יותר מאורחת פורחת, אשר ניהלה חיי הוללות חסרי אחריות. כעת, הודיעה לה מורין, מגיע לי לקצור את הפירות.

טליה הסבירה לה, שזו הייתה הבחירה שלה לחיות עם האם ושהיו לה רווחים רבים מכך וכי האם תמיד הציעה שתיקח מטפלת ושלא תיפול למעמסה על מורין, אך מורין העדיפה לחיות בבית האם, לא להתבגר ולא להינשא משיקוליה שלה ובגין תלותה הרבה באם.

טליה הגישה התנגדות לקיום הצוואה.

מבחינה חוקית, משהוגשה התנגדות לבקשה לקיום צוואה חובה על רשם הירושות להעבירה לדיון בפני בית המשפט מכוח ס' 67א(א)(1) לחוק הירושה, תשכ"ה- 1965 + תקנה 20 לתקנות הירושה תשנ"ח - 1998 . משהועברה הבקשה לקיום הצוואה לדיון בפני בית המשפט משנה הבקשה את צורתה והופכת להיות לתובענה. מגיש הבקשה לקיום יירשם כתובע והמתנגד לקיום יירשם כנתבע, כך מורה תקנה 21 לתקנות הירושה.

לסיפור הזה יש סוף טוב. אבל הוא התחיל במלחמה. טליה הגישה התנגדות לקיום הצוואה, אשר נדונה בבית המשפט ולבסוף, פסק בית המשפט, כי הצוואה הייתה נגועה בהשפעה בלתי הוגנת ועל כן, מן הראוי לבטלה ולחלק את רכושה של האם בין שתי בנותיה.