הסדרי שהות

הסדרי שהות בין הורים לבין ילדיהם, היו מאז ומעולם סלע מחלוקת משמעותי בהליך הגירושין. בעבר ובמקרים לא מעטים אף היום, האם מבקשת לשהות יותר עם הילדים והאבות שביקשו לשהות עם ילדיהם באופן שווה, זכו לעיתים מזומנות ליחס צונן ואף עוין מכל הגורמים (רשויות הרווחה, פסיכולוגים, בתי הדין הרבניים ובתי המשפט לענייני משפחה).

עד היום, למרות האמור בתע"ס (תקנון העובדים הסוציאלים), שם קיימת הוראה לפקידי הסעד, לכוון את המשפחה להורות משותפת, רשויות הרווחה, אשר מעבירות תסקיר סעד לביהמ"ש ובו הן ממליצות באשר לזהות ההורה המשמורן ולזמני השהות, ממליצות לרב, במקרים של אבות מעורבים וטובים, המבקשים משמורת משותפת על ילדיהם, על שהות של הילדים  ליומיים בלבד באמצע השבוע אצל האב ובשאר הימים ההמלצה היא, כי הם ישהו אצל האם. בכל סוף שבוע שני, הן ממליצות לרב על חלוקה שווה בין ההורים, כך שכל הורה לוקח את הילדים מן המוסד החינוכי ביום ששי ומשיב אותם למוסד החינוכי ביום ראשון בבוקר. אך לעיתים, גם לגבי סופי השבוע, ההמלצות הן לסופ"ש קצר אצל האב, שצריך להעביר את ילדיו לאמם כבר במוצאי שבת.

אבות שאינם מעוניינים לגדל את ילדיהם, אין להם לרב כל מחלוקת עם האם, אבל אותם אבות אוהבים, שמעוניינים לגדל את ילדיהם לפחות באופן שווה עם האם, כפי שנהגו מאז שהילדים נולדו, נאלצים עד היום בשלהי שנת 2019, להיאבק על זכותם זו, כמו גם על זכות הילדים לגדול אצל שני הוריהם, זכות, המעוגנת גם באמנה לזכויות הילד, אותה אישררה מדינת ישראל עוד בשנת 1991.

משרדנו פועל רבות בתחום זה ודואג לכך, שכל ההורים שמגיעים למשרדנו יזכו לגדל את ילדיהם.

ג'ני, מי שהיתה רעייתו של מישל (שמות בדויים), העבירה חד צדדית, ללא ידיעת האב ובניגוד לדעתו, את בנם בגיל שנתיים ממרכז הארץ לצפונה, מרחק של לפחות שעה וחצי נסיעה. באותה עת, משרדנו לא יצג את מישל והסדרי השהות שנקבעו לצדדים היו כאלו שאיפשרו למישל לראות את בנו, ארבעה ימים בחודש בלבד. כשמלאו לילד שש שנים, פנה אלינו מישל ובמשך כשנה וחצי נאבקנו על זכותו של מישל לגדל את בנו גם בביתו ולקיים עמו זמני שהות הרבה יותר נרחבים. השופט היה עויין מראשית ההליך ודרש מאתנו למשוך את התביעה, אך לא ויתרנו ושנה וחצי לאחר תחילת המאבק, מישל זכה בבנו, זמני השהות הורחבו משמעותית וטובת הילד, אשר מאושר לגדול גם אצל אביו, קיבלה משמעות ותוקף אמיתיים.

מה שתמוה הוא, שאב טוב, אשר כל רצונו הוא לגדל את ילדיו, צריך במדינת ישראל דהיום, להיאבק על זכותו הבסיסית לגדל את ילדיו. זאת למרות דבריו החשובים של כבוד השופט מ. חשין בע"מ 377/05 שם הוא קבע: " על כל אלה נזכור, כי זכותו של אב להחזיק בבנו אין היא כשאר זכויות שבעולם. נעלה ועמוקה היא משאר זכויות. זכות מן הטבע היא - יש שקוראים אותה "קול הדם".