נכסים חיצוניים ופירותיהם – מה יאוזן ומה יוצא מתוך איזון המשאבים?

חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג–1973, קובע הסדר לאיזון משאבים בין בני זוג שנישאו לאחר תחילתו, ב- 1/1/1974. עקרון האיזון קובע, כי עם פירוק הנישואין (או מותו של אחד הצדדים), יתבצע איזון רכושי בין הצדדים, כך שכל אחד מבני הזוג זכאי למחצית מהרכוש המשותף.

אולם, החוק עצמו קובע חריגים: נכסים מסוימים אינם ברי איזון ומכונים "נכסים חיצוניים". נכס שאינו בר איזון הוא נכס שבית המשפט רואה בו רכוש פרטי של אחד מבני הזוג, גם לאחר שנות חיים משותפות. דוגמאות נפוצות לכך הן: דירה שנרכשה לפני הנישואין, רכוש שהתקבל בירושה או מתנה, נכסים שהוגדרו מראש בהסכם ממון כנפרדים ועוד.

קיימות שאלות משפטיות רבות, אשר מתעוררות סביב סוג הנכסים הללו, כאשר הבולטת בהן היא אודות הקביעה האם נכס הוא בר איזון או לא בר איזון והאם יש דרך לשנות את הקביעה הזו.

הכנסת נכס שאינו בר איזון למסת הנכסים – הייתכן או חלמתי חלום?

למרות שנכס חיצוני מוגדר כנכס שאינו בר איזון ואינו מהווה חלק מן הרכוש שיש לאזן במסגרת הגירושין, קיימות נסיבות בהן נכס כזה, יהפוך לנכס בר איזון. לדוגמה: כאשר במהלך הנישואין נעשה שימוש משמעותי בנכס על ידי שני בני הזוג והושקעו בו משאבים מהנכסים המשותפים לשם שיפוץ ולשם הגדלת ערכו. במצבים כאלו, בתי המשפט לענייני משפחה, עשויים להכיר בזכויות הקנייניות שיש לבן הזוג השני ולכלול את הנכס במסגרת איזון המשאבים. זאת ועוד, אם הנכס הניב פירות – הכנסות, אשר נוצלו להוצאות משק הבית המשותפות, הדבר יכול להביא לקביעה כי מדובר בנכס בר איזון. לפיכך, ההבחנה בין נכס חיצוני לנכס בר איזון היא דינמית ותלויה בנסיבות המקרה ובהיקף המעורבות הכלכלית של שני בני הזוג. אם מי מבני הזוג מעוניין לוודא כי נכס חיצוני לא יוכנס למסת המשאבים, עליו או עליה, לכתוב הסכם ממון אשר יסדיר זאת מבעוד מועד ולאשר את הסכם הממון בפני ביהמ"ש לענייני משפחה או בפני בית הדין הרבני.

שאלה משפטית נוספת אשר מטרידה רבים מבני הזוג (לשעבר) באשר לחלוקת רכוש בגירושין היא – מהו דינם של פירות נכס שאינו בר איזון?

לשם כך, ראשית, יש להבין מהם פירות הנכס. פירות הנכס הם ההכנסות או הרווחים שהנכס מניב במהלך הנישואין, כגון דמי שכירות, תשואות או עליית ערך הנכס. אף על פי שהנכס עצמו עשוי להיחשב כנכס חיצוני, הפירות שהנכס מייצר במהלך תקופת הנישואין עשויים להיכלל באיזון משאבים בהתאם לנסיבות.

מהן הזכויות הכלכליות בגירושין בעניין פירות של נכס שאינו בר איזון?

בתי המשפט הדגישו בפסיקה כי יש לבחון כל מקרה לגופו, תוך שימת לב להתנהלות הצדדים. כאשר הפירות נשמרים בנפרד, ובעל הנכס מקפיד על הפרדה רכושית – ייטה בית המשפט לקבוע כי הפירות שומרים על אופיים הפרטי.

מנגד, אם בן הזוג עשה שימוש שוטף בפירות לטובת משק הבית המשותף – ייתכן ובית המשפט יקבע כי נוצר שיתוף ספציפי בפירות, או אף בכלל הנכס.

לדוגמה: אם בן זוג קיבל דירה בירושה, הדירה עצמה אינה נכס בר איזון. אך אם במהלך השנים הדירה הושכרה, נוצרו ממנה פירות – הכנסות משכירות. האם פירות אלו יהיו חלק מהרכוש המשותף?

התשובה המשפטית אינה חד-משמעית, אך ברוב המקרים, הפסיקה קובעת כי פירות של נכס שאינו בר איזון – גם הם אינם חלק מהאיזון, כל עוד הם לא נטמעו בנכסים המשותפים של הצדדים (למשל, הופקדו בחשבון משותף, או שימשו לצרכים משותפים).

לסיכום, פירות של נכסים שאינם ברי איזון לא יאוזנו, כל עוד נשמרה הפרדה רכושית ברורה.

ההבחנה בין נכס חיצוני לבין רכוש משותף והבנת הזכויות בפירות נכס שאינו בר איזון, הן קריטיות בניהול נכון של הליך גירושין. מאחורי כל מקרה עומדות נסיבות אישיות שדורשות בחינה עובדתית ומשפטית מדויקת והתאמה פרטנית. ליווי משפטי מקצועי יכול לעשות את ההבדל בין ויתור על זכויות לבין שמירה עליהן.