ידועים בציבור - אימתי?

קיימת בעיתיות רבה הנוגעת להשלכות המעשיות, של חיים כידועים בציבור, בפרט בנסיבות של פרידה בין בני הזוג.

כידוע, זוגות רבים בימינו, נוהגים לקשור את חייהם זה עם זו ולחיות יחדיו כבעל ואישה, אך ללא טכס נישואין. בפרט רווחת התנהלות זו, בקרב מי שכבר התגרשו ואינם מעוניינים להינשא שוב, מטעמים שונים. לאור העובדה שחלק גדול מן האוכלוסיה, מנהל קשרים זוגיים ארוכי שנים באופן כזה או אחר, מטבע הדברים מתרחשות פרידות בין בני הזוג, כאשר חלק מן המקרים בהם מסתיימים היחסים, מגיעים לדיון, בפני בתי המשפט לענייני משפחה.

מאחר שאין הגדרה בחוק, הקובעת מיהם ידועים בציבור, נתונה ההכרעה בדבר מעמדם של בני הזוג בידי ביהמ"ש בלבד. הכרעה זו, בהעדר חוק בנושא, נקבעת גם בהתאם לזהות היושב בדין, לתפיסות עולמו ולערכיו.

לדעתי, לאור העובדה שמדובר באוכלוסיה גדולה, אשר מקיימת קשרים זוגיים לעיתים תחת קורת גג אחת ולפעמים תוך כדי מגורים בשני בתים, מן הראוי כי כנסת ישראל תשית ליבה לפתרון חקיקתי ראוי בנושא, תוך מתן הגדרות ברורות, אשר יבהירו, מיהם ידועים בציבור ומי אינם ידועים בציבור.

כעו"ד לענייני משפחה, פונים אלי אנשים רבים ושואלים את שאלת השאלות בנושא, בהינתן הנתונים הבאים, האם אנחנו נחשב לידועים בציבור? כמעט תמיד, לא אוכל לתת תשובה ברורה, שכן, רק היושב בדין יקבע אם בנסיבות הנתונות, מדובר בידועים בציבור אם לאו. הפסיקה אינה עקבית בנושא, מה שמוסיף כמובן קושי.

אביא להלן פסק דין, המדגים את הבעיה. בבע"מ 181/12 מיום 05/04/12, (פורסם במאגר המשפטי נבו) לא נתן בית המשפט העליון זכות ערעור בגלגול שלישי בנסיבות כדלקמן :

בני זוג חיו ביחד כידועים בציבור משנת 1973 ועד שנת 1984, אז נפרדו. בשנת 1996, הם חזרו לחיות ביחד למשך שנתיים. שופט ביהמ"ש לענייני משפחה, קבע קביעה תמוהה ביותר על פיה, הוא הכיר בכך שבני הזוג היו ידועים בציבור משנת 1973 ועד מועד הגשת התביעה בשנת 2004. בית המשפט המחוזי בתל אביב, תיקן את השגיאה הגסה יש לומר, שעשה בית המשפט לענייני משפחה וקבע כי בני הזוג אכן היו ידועים בציבור החל משנת 1973 ועד שנת 1984, אבל אין באורח החיים הבוהמיני שניהלו, כדי להקנות לאישה מעמד של ידועה בציבור, בתקופה שלאחר 1984.

כאמור, משנת 1973 חיו בני הזוג ביחד ואף הביאו ילדה לעולם. הם התגוררו יחדיו בביתו של הגבר מנישואין קודמים ביפו, אשר מחציתו היתה שייכת לגרושתו ובמהלך התקופה, עברו הזכויות בבית במלואן על שם הגבר.

עיקר המחלוקת בין בני הזוג לשעבר היתה כצפוי על הבית, כשהאישה ביקשה להחיל את חזקת השיתוף על הבית ביפו, שלא היה שייך לה מעולם ולכך בית המשפט המחוזי והעליון לא הסכימו.

בית המשפט המחוזי קבע כי "בשנת 1984 אירע בין הצדדים קרע של ממש, מאותו מועד והלאה נפרדו דרכיהם ובעקבותיו הסדירו השניים את יחסיהם הרכושיים (כולל הסדרת תשלום מזונות וקביעת הסדרי ביקור). מנקודת זמן זו והלאה, כך נקבע, לא התקיימו עוד תנאי הסף הנדרשים לשם הגדרת השניים כידועים בציבור. בית המשפט פסק, כי אין בחשבון הבנק המשותף שנשמר לאורך השנים, ובמתנות שרכש המשיב למבקשת, כדי לבסס קיומם של חיים משותפים. זאת נאמר ביתר שאת, שעה שידוע כי הצדדים התגוררו עם אחרים וניהלו חשבונות בנק נפרדים. החשבון המשותף – כך נקבע – שימש בעיקר לצרכי הוצאותיה של בתם המשותפת של הצדדים. משכך נפסק, כי גם אם הוצאו תשלומים מהחשבון המשותף לרכישת חלקה של זוגתו הקודמת של המשיב בבית ביפו, עילת התביעה הזו, שהתגבשה בתום התקופה הראשונה, התיישנה. באשר לפרק הזמן בן השנתיים בגדר התקופה השנייה בו שבו הצדדים לחיות יחד, קבע בית המשפט כי תקופה זו איננה מקימה מעמד של ידועים בציבור. נקבע כי אפילו היו מניחים לטובת המבקשת שאכן היו הם ידועים בציבור באותן שנתיים, אין מקום להחיל את הלכת השיתוף בנסיבות העניין. "

בית המשפט העליון דחה את בקשת רשות הערעור שהגישה האישה וקבע כי " רשות ערעור ב"גלגול שלישי" תינתן במשורה, מקום שבו עולה מהבקשה שאלה החורגת מעניינים של הצדדים הישירים למחלוקת.... בית המשפט המחוזי פסק כי בשנת 1984 הגיע לסיומו פרק במערכת היחסים בין הצדדים, שלאחריו נפרדו דרכיהם וכל אחד קשר את גורלו עם אחרים, אף אם שמרו על יחסים טובים זה עם זו. קביעה זו היא בגדר קביעה עובדתית של בית המשפט. הלכה פסוקה היא כי השגות על קביעות שבעובדה אינן מצדיקות דיון ב"גלגול שלישי", וזאת גם מקום שבית המשפט המחוזי התערב בממצאי עובדה ושינה מהכרעת הערכאה הדיונית.

אני מוצאת שמדובר בפסיקה ראויה בהחלט, אבל הכול היה הרבה יותר פשוט, לו היה חוק ברור, אשר היה מגדיר בברור מי יחשבו כידועים בציבור.