גירושין - הברחת רכוש

במסגרת הליך הגירושין, זוגות רבים פונים לבית המשפט, על מנת שיכריע בתביעות הרכושיות – כספיות שלהם. חלק מן הפונים, מנסים ולעיתים אף מצליחים "להבריח" את הרכוש המשותף וכך הם זוכים לנתח גדול יותר מן הרכוש. העובדה שזה מתבצע בין בני זוג, אינה מקטינה את גודל העוול שמתבצע, אלא להיפך. זו בפרוש גניבה.

לדוגמה, איתי המשתכר משכורת גבוהה ביותר, במשך שנים רבות של עבודה, תכנן להתגרש מאשתו, במשך מספר שנים. בלי ידיעתה, הוא פדה את קרנות ההשתלמות שלו והעביר סכומי כסף גדולים לאחותו, אצלה הוא החביא את הכסף, עד לאחר הגירושין. בהגיע המועד להתגרש, ראה זה פלא, במקום שיהיו בידי איתי 500,000 ₪ מקרנות ההשתלמות שהוא צבר במשך שנות עבודתו, יש לו רק 30,000 ₪.בהחלט יתכן מצב בו אשתו רינת, אשר השתכרה פחות ממנו, אך לא הבריחה את כספה, תאלץ לשלם לבעלה כספים במסגרת איזון המשאבים ולא להיפך, אלא אם היא תגלה את הכסף אשר הבריח ותוכיח זאת בבית המשפט. ניתן לגלות את הכסף שהחביא איתי ע"י הגשת בקשות לבית המשפט, למתן צווים, במסגרת התביעה הרכושית.

בתמ"ש 38691-12-10, דן כבוד השופט אסף זגורי מביהמ"ש לענייני משפחה בטבריה, בתביעה רכושית של אישה נגד בעלה. האישה ביקשה להסיר את החיסיון מחשבונות הבנק של בעלה וכן היא ביקשה כי חברת ס. בע"מ, אשר הבעל העביר לה כספים, תמסור לה כל מסמך הנוגע לקשריה עם הבעל. הבעל, אשר ניסה כפי הנראה, להבריח רכוש מאשתו טען, כי על מסמכים בנקאיים יש חיסיון וכי עפ"י ההלכה, לא ניתן לאפשר גילוי מסמכים במסגרת תביעות בענייני משפחה. השופט הנכבד פסק אחרת.

כך קבע כבוד ביהמ"ש בפסק הדין, מתוך המאגר המשפטי נבו : "ההגנה על הפרטיות, חרף היותה זכות חוקתית, אינה ערך מוחלט. עניין לנו, אם כן, בחיסיון יחסי, שיש לאזנו על-פי מידת הפגיעה בכל אחד מן האינטרסים המתנגשים."

"המבחנים שנקבעו בעניין סקולר (שם בעמ' 774) ואומצו שוב מאוחר יותר בעניין סלס (בע"מ 3542/04 דן סלס נ' טובה סלס, [פורסם בנבו] (20/06/2005)) היו אלה:

א. מהי מידת החיוניות והחשיבות של המידע המצוי בחשבונות הבנק, להכרעה במחלוקת שבין הצדדים (בהנחה כי כתב התביעה מגלה עילת תביעה).

ב. האם הונחה תשתית ראייתית לכאורית המצדיקה את גילוי החשבונות, שכן לא די בטענה בעלמא בדבר הרלוונאטיות והחיוניות של החשבונות, העלולה להיות מסווה ל"דיג ראיות".

ג. על הצד המבקש גילוי חשבונות הבנק לשכנע את בית המשפט כי אין בידיו להישען על ראיות חלופיות, שאין בהן פגיעה בפרטיות.

ד. ולבסוף, היקפו של גילוי החשבונות אסור לו שיחרוג מעבר למתחייב לעשיית צדק באותו הליך שיפוטי."

עוד נקבע כי : " בתביעות לאיזון משאבים בין בני זוג, דומה כי פעמים רבות, בהיעדר גילוי מלא מטעם שני הצדדים, הרי רק באמצעות הסרת החיסיון, ושימוש נבון ומושכל בו, יוכל כל צד להיות בטוח שהסדר איזון המשאבים שהוצע על ידי מומחה או על ידי הצד שכנגד או הסדר שנקבע בהכרעה שיפוטית של בית המשפט הוא לא רק הסדר נכון, אלא גם הוגן."

כמו כן נקבע כי : סעיף 11 לחוק יחסי ממון "תכליתו להגן על זכותו של בן הזוג חסר הנכסים, ולשמר נכסים וזכויות לבל יוברחו או יועלמו לפני מועד האיזון העתידי. מכוח אותו סעיף 11 לעיל, נקבע כי לבית המשפט ניתנו סמכויות מרחיקות לכת לשם שימור זה....

עוד קבע השופט כי, הוא הביא את הדברים, על מנת להמחיש לקורא את העובדה שתביעה לאיזון משאבים עשויה להיות מוגשת כאשר לתובע אין מושג ממשי מה היקף הזכויות, החובות, הכספים והרכוש שיהוו את הסדר איזון המשאבים שהוא עותר לו. לא התובע, לא המומחים ולא בית המשפט, יוכלו להציע או להגיע לחלוקת רכוש הוגנת, בלי שתהיה להם נגישות למידע.

כלומר : הסדר איזון המשאבים צריך להיות "משחק בקלפים פתוחים" ובשקיפות מרבית אודות כל נכסי, זכויות וכספי הצדדים, אשר נצברו בתקופת הנישואין, בין אלה המשותפים הרשומים על שם שני בני הזוג ובין כאלה הרשומים על שם אחד מהם בלבד."

גברים ונשים רבים, מגיעים למשרדי, לאחר שנפגעו מהברחת רכוש, של בן/בת הזוג. הבגידה באמון והכספים שהועלמו מהם, פוגעים בהם מאוד. הגבר או האישה הנבגדים, מבקשים להגן על עצמם ועל הרכוש אשר חשבו כי צברו ביחד. על מנת להצליח לגלות את האמת, רצוי מאוד לברר את כל הנתונים לגבי הרכוש שצבר כל אחד מבני הזוג, זמן רב בטרם מחליטים להיפרד. זאת, ניתן לגלות הן באמצעות ברור מוקדם של כל אחד מבני הזוג, אודות הכספים אשר צובר כל אחד מהם, או בשלב מאוחר יותר, באמצעות פניה לבית המשפט למתן צווים שונים, אותם אני כעו"ד לענייני משפחה מגישה, על מנת להגיע לחקר האמת.