מזונות ילדים - הודאות והיציבות בהסכמי גירושין - פס"ד חדש

סוגיה מעניינת שעולה לעיתים מזומנות על הפרק הנה חיוב אבות בהסדרי שהות. כידוע, יש אבות שאינם מקיימים הסדרי שהות עם ילדיהם, למרות מה שקבע בית המשפט בפס"ד, או הסכם עליו חתמו, עם אם הילדים.

בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, נאמר כדלקמן:

15. אפוטרופסות ההורים כוללת את החובה והזכות לדאוג לצרכי הקטין, לרבות חינוכו, לימודיו, הכשרתו לעבודה ולמשלח-יד ועבודתו, וכן שמירת נכסיו, ניהולם ופיתוחם; וצמודה לה הרשות להחזיק בקטין ולקבוע את מקום מגוריו, והסמכות לייצגו.

24. היו הורי הקטין חיים בנפרד – בין שנישואיהם אוינו, הותרו או הופקעו בין שעדיין קיימים ובין שלא נישאו – רשאים הם להסכים ביניהם על מי מהם תהיה האפוטרופסות לקטין, כולה או מקצתה, מי מהם יחזיק בקטין, ומה יהיו זכויות ההורה שלא יחזיק בקטין לבוא עמו במגע; הסכם כזה טעון אישור בית המשפט והוא יאשרו לאחר שנוכח כי ההסכם הוא לטובת הקטין, ומשאושר, דינו – לכל ענין זולת ערעור – כדין החלטת בית המשפט."

כשאנו עורכים הסכמים הכוללים הסדרי שהות ומשמורת, יש הסכמים אשר על פיהם, נכתב כי האב רשאי לבקר את הילדים ויש הסכמים על פיהם, האב יקח את ילדיו במועד כזה או אחר. מחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות לא ברור למה התכוון המחוקק, שכן בסעיף 15 לחוק, נכתב כי אפוטרופסות ההורים כוללת את הזכות ואת החובה... ואילו בסעיף 24 לחוק, נכתב "מה יהיו זכויות ההורה שלא יחזיק בקטין". יש לזכור כי למעט מקרים יוצאי דופן, שני הורים נשארים האפוטרופסים הטבעיים של ילדיהם. מה דעתכם בסוגיה זו, עליה גם כתבתי בזמנו מאמר.

גירושין

להלן לינק לדיון המלא: