מתנה מההורים

בסעיף 2 לחוק המתנה נקבע כדלקמן :

" מתנה נגמרת בהקניית דבר-המתנה על-ידי הנותן למקבל תוך הסכמה ביניהם שהדבר ניתן במתנה."

יסמין ומורג היו נשואים שנים עשר שנים. יסמין החליטה להתגרש מבעלה. במהלך הנישואין, נתנו הורי הבעל לבני הזוג מתנה בסך 250,000 ₪, לשם רכישת דירה. ההורים מעולם לא התנו את המתנה שנתנו במאומה והיה ברור לכל הנוגעים בדבר, כי מדובר במתנה. לאחר שהורי הבעל שמעו כי יסמין מבקשת להתגרש מבנם, הם החליטו לדרוש בחזרה את המתנה שנתנו לבני הזוג וטענו, כי זו היתה הלוואה.

ההלכה קובעת כי כשאדם טוען שנתן הלוואה וזולתו טוען כי ניתנה לו מתנה, חובת ההוכחה, היא על מי שטוען כי המדובר במתנה.

בע"א 4396/90, מתוך האתר המשפטי נבו, נקבע כדלקמן : "הלכה זו נקבעה עוד לפני שנים רבות, בע"א 180/51 [2], מפי השופט זילברג, בעמ' 265: "אין ספק בדבר כי נתינה גרידא, בין נתינת כסף בין נתינת שווה כסף, אינה עשויה כשלעצמה, לשמש יסוד לתביעה, ועל התובע להוכיח את עילת הנתינה... אך השאלה העומדת בפנינו היא: מה הדין כאשר הנתבע מודה בקבלת הדבר, ומצמצם את הגנתו לטענה מפורשת: כי הדבר ניתן לו בתורת מתנה, ­האם טענה זו מעבירה אליו את חובת ההוכחה, או לא? התשובה לשאלה היא, לדעתנו, בחיוב. ה'חזקה' היא במסיבות המקרה שלפנינו (כאשר אין הנותן קרוב קרוב, כגון אביו של המקבל), נגד טענת המתנה, ועל הנתבע היה, איפוא, לסתור את החזקה ולהוכיח את טענתו".

כאשר מדובר בהורים ובילדים, ההלכה היא הפוכה. הורה שטוען כי נתן הלוואה לבנו ולכלתו, אך כלתו טוענת שזו מתנה, חובת ההורה להוכיח, שלא מדובר במתנה, אלא בהלוואה.

כך קבע כבוד השופט גרמן בתמ"ש 037420/01, מתוך האתר המשפטי נבו :" במקרה דנן, קובעת ההלכה המשפטית "חזקה הפוכה", דהיינו:

"בהתבסס על הגיון הדברים ונסיון החיים, נתינה שכזו לצאצאים ולבני זוגם תסווג כמתנה, אלא אם כן יוכח מפורשות כי הנתינה ניתנה בגדר הלוואה או כנגד תמורה מוגדרת".

(ג) פסיקת בית המשפט העליון החילה את ה"חזקה ההפוכה" על קירבה משפחתית ראשונה, כגון יחסי אב וילדיו ובני זוגם. ראה הפסיקה כדלהלן: ע"א 180/51, גולדקורן נ' ויסוצקי, פ"ד ח, 262 (265); ע"א 4396/90, רוזנמן נ' קריגר, פ"ד מ"ו 3, 254; ע"א 3829/91, אבינועם וואלס נ' נחמה גת, פ"ד מח 1,; 801 ע"א 34/88 רייס נ' עזבון אברמן ז"ל פ"ד מד (1) 278; תמ"ש 16030/87, כ. י ואח' נ' כ.י, תק-מש 4320/04; תמ"ש (ת"א) 79133/97, יעקב מסלם נ' מאיר יעקב; ולאחרונה, תמ"ש 7630/06, י.פ נ' ק.פ.ה, מיום 11.12.06.

מכאן ניתן להסיק מספר דברים :

הורים שמעוניינים לתת לילדים מתנה על תנאי שהמתנה תישאר תמיד אצל ילדיהם, אף כשיתגרשו, יכולים להגן על המתנה באמצעות הסכם הלוואה עמם או באמצעות דרישה כי יערכו הסכם ממון. בהסכם הממון, ייכתב מפורשות, כי לעת גירושין, המתנה תישאר אצל בנם, או אצל בתם וכי המתנה לא תכנס למסגרת איזון המשאבים בין בני הזוג.

במידה שמדובר בהלוואה וההורים מבקשים להחזיר לעצמם את ההלוואה, עליהם לכתוב הסכם הלוואה מפורש, עליו יחתמו כל הצדדים להלוואה.

במקרה של יסמין ושל מורג, סביר להניח, כי ההורים לא יוכלו לקבל את מתנתם בחזרה.