נכסי קריירה וכושר השתכרות

בע"מ 4263/04, מתוך המאגר המשפטי נבו, קבע כבוד המשנה לנשיאה א' ריבלין בעניין נכסי קריירה כדלקמן : "התפתחותו המקצועית של האדם מהווה פרק מרכזי בסיפור חייו (השוו: ע"א 10064/02 "מגדל" חברה לביטוח בע"מ נ' רים אבו חנא, תק-על 2005(3) 3932). תכופות, שלובה ההתפתחות המקצועית של כל אחד מבני-זוג בזו של האחר, עד כדי שהשתיים מספרות יחד סיפור אחד. "בנייתן המשותפת של קריירות היא לרוב אחד המיזמים החשובים ביותר בנישואים, ויכולת ההשתכרות המוגברת היא הנכס המשמעותי היחיד, או למצער המשמעותי ביותר, מן הבחינה הכלכלית בנישואים רבים...".

בני זוג עשויים לוותר על השכלה או על משרה, לעבוד או ללמוד שעות מעטות יותר, להקריב פוטנציאל לקידום ואף לוותר לחלוטין על קריירה, כל זאת כדי שיוכל בן הזוג האחר להתפתח בעצמו, למען טובתו-שלו, למען טובתו של הקשר הזוגי ולמען טובתה של המשפחה. לעיתים, נוטל על עצמו אחד מבני הזוג את עיקר עבודות הבית והטיפול בילדים (זה יכונה להלן: בן הזוג הביתי), בעוד שבן הזוג האחר יוצא לעבודה מחוץ לבית לשם פרנסת המשפחה (וזה יכונה להלן: בן הזוג החיצוני).. . . כושר השתכרות הוא נכס השייך לאדם (ע"א 140/00 עזבון המנוח מיכאל אטינגר ז"ל נ' החברה לשיקום ופיתוח הרובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים בע"מ, פ"ד נח(4) 486, 519-518). הוא היכולת לעשות וליצור דבר-מה בעל ערך אובייקטיבי. הוא מושפע ממשתנים רבים ומגוונים, בהם כשרונותיו האישיים של האדם, המקצוע שבו בחר, השכלתו, ניסיונו והמוניטין האישי שרכש. חלק מכושר ההשתכרות אינו בא לאדם מן הטבע. הוא אינו טבוע בצופן הגנטי שלו. הוא פרי שקידה ומאמץ, למידה והתנסות. רכישתם של חלק מאלה, בעיקר רכישתה של השכלה, מצריכה זמן וכסף. הללו, בדרך כלל, עומדים לבני הזוג באופן מוגבל, והקצאתם תלויה בשיקולים שונים. כל זוג וסיפורו-שלו. העיקר הוא, שבני הזוג עשויים לעמול יחד למען יגבר כושר ההשתכרות של אחד מביניהם, לרווחת המשפחה כולה.

"נכסי הקריירה", כפי שראינו, הם נכסים אישיים. הם טבועים באדם. להבדיל מנכסים אחרים שצוברים בני הזוג, אין זו שותפות הצריכה פירוק. התפישה המתאימה לחלוקת "נכסי הקריירה", גם בגדר הלכת השיתוף, דומה לזו הגלומה בהסדר איזון המשאבים. יש לבחון את הפער שנוצר בין בני הזוג עקב הנישואין, ולאזן אותו בכסף או בשווה כסף. ודוק: מדובר אך ורק בפער שנוצר במהלך הנישואין, עקב הנישואין. יש לגרוע מן הפער הזה את התרומה לכושר ההשתכרות שבאה מכישרון אישי וכן את זו שנוצרה קודם לתחילת הקשר הזוגי או לאחר שפורק. יובהר, כי בדברנו על כושר השתכרות אין אנו עוסקים ב"נכס עתידי" כי אם בנכס בר-קיימא, שפירותיו יצמחו ויבשילו ברבות השנים. כושר ההשתכרות נוצר וקיים. הוצאתו אל הפועל היא שתעשה בעתיד. במובן זה, אין הוא שונה מכל נכס, שמחירו משקף את האפשרות להפיק ממנו רווחים בעתיד. "

להלן יוצג מקרה לדוגמה:

בני זוג, בראשית חייהם המשותפים, החליטו כי הבעל יעזוב את עבודתו הרווחית במשרד רואי חשבון יוקרתי ויתחיל את לימודי הדוקטורט, בעוד האישה, תתחיל את ההתמחות שלה ברפואה באותה עת. כל זאת, כדי שהבעל יהיה זמין לתאומות שנולדו להם ויגדלן בבית, כשתסיים האישה את ההתמחות ברפואה, ייסעו שניהם ביחד לחו"ל, כדי שהבעל יעשה פוסט דוקטורט. הבעל אכן גידל את התאומות כמעט לבדו, אשתו עשתה תורנויות לרוב והתקרב מאוד סיום ההתמחות ועמו הנסיעה יחדיו לפוסט דוקטורט לחו"ל. או אז שינתה האישה את טעמה והחליטה שהיא לא מעוניינת לנסוע לחו"ל וחמור מכך, היא החליטה להתגרש מבעלה. משמע : הבעל עזב עבודה רווחית, השקיע בגידול הילדים, כדי שלאשתו תהיה קריירה רווחית ביותר, היא צברה נכס קריירה שיכול לאפשר לה כושר השתכרות של כעשרות אלפי שקלים לחודש והוא לא יכול אפילו לנסוע ולעשות פוסט דוקטורט היום, כי הוא לא רוצה לעזוב את הילדים, מה שכמובן יפגע ביכולות הקידום שלו בתחום האקדמי באופן משמעותי.

יש הטוענים כי נכס קריירה הנרכש ע"י רופא/עו"ד/ רו"ח וכיוצ"ב, הוא בעל אספקטים של יכולות אישיות בעיקר. שנים רבות, ישבה הפסיקה על המדוכה ולא קבעה הלכה פסוקה חד משמעית בסוגיה סבוכה זו.

פסה"ד הנזכר לעיל, הוא פסק הדין החשוב ביותר, אשר קבע הלכה בתחום זה. היום, עם התיקון החדש לחוק יחסי ממון, שונה גם החוק והוא מתייחס ישירות לכושר השתכרות.

להלן לינק לדיון המלא:

גירושין - עו"ד יעל גיל - נכסי קריירה וכושר השתכרות