פיצויים בגין אלימות במשפחה

בעל הכה את אשתו והתעלל בה, במשך שנים רבות. כבוד השופט איתי כץ מביהמ"ש לענייני משפחה בירושלים פסק, כי, בעל אשר הכה את אשתו והתעלל בה במשך שנים רבות, ישלם לה פיצויים בסך 60,000 ₪.

בתמ"ש 10382/06, נ.ג, נ' מ.ג מיום 28/10/10 מתוך אתר פסקדין, תואר סיפורה של האישה, אשר תבעה פיצויי נזיקין, מכוח עוולת התקיפה, כליאת שווא, עוולת הרשלנות והפרת חוק יסוד כבוד האדם וחירותו.

האישה טענה בין השאר כי:

"א. בחודש ינואר 2003 לאחר ששבה מטבילה במקווה במוצאי שבת, הנתבע אשר היה בגילופין , היכה אותה, דחף אותה לרצפה והתלונן על כך שטרם "סלחה" לו על כך שנהג לבקר בבתי בושת. בשלב מסוים שלף הנתבע אקדח והצמיד אותו למצחה בכדי שהיא , כדבריו: " תביני איך אני מרגיש עם רגשי האשם שלי כשאני חוזר מבית בושת". כשהחלה התובעת ללחוש "שמע ישראל" הזיז הנתבע את האקדח וירה כדור לתוך הספה.

ב. בין פורים לפסח באותה שנה, התפתח ריב בין הצדדים מאחר והנתבע טען שהתובעת הזכירה שוב כי הוא נהג לבקר בבתי בושת. בשלב מסוים, התובעת, שהיתה אז בחודש השלישה להריונה, אמרה שהיא היתה רוצה שלא להיות בהריון. אז הנתבע היכה אותה בבטנה, תוך ששאל: "את רוצה שאני אהרוג אותו? יש לציין כי מספר ימים לאחר מכן סבלה התובעת מדימומים, אך למרבה המזל, העובר לא נפגע.

ג. במהלך חול המועד פסח באותה שנה פרצה מריבה בין הנתבע לתובעת שבמהלכה נעל הנתבע את התובעת בתוך הבית ושלף סכין. כשהתובעת התעמתה עימו שלא יחתוך את כבל הטלפון , התפתח בין השניים עימות פיסי במהלכו הנתבע דחף את התובעת וחתך את הכבל של הטלפון עם הסכין. ילדיהם של בני הזוג, שהיו עדים לאירוע זה היו מבוהלים ומפוחדים , בין היתר מאחר והם חששו שהנתבע יפגע בתובעת עם הסכין שהיתה בידו."

ומה היתה הגנתו של הבעל?

"בכתב ההגנה הודה הנתבע בחלק מן העובדות והמעשים שתוארו בכתב התביעה אולם יחד עם זאת טען כי לא ניתן להגדיר את חיי הנישואין של הצדדים כרצופי אלימות מצידו. לגרסתו, לקראת סוף תקופת הנישואין אירעו מספר אירועי אלימות בודדים: שניים בשנת 2003 ושניים בשנת 2005 בעיקר כאשר היה בגילופין. לטענתו, הוא הביע חרטה מלאה על מעשיו והוסיף כי בתקופה שבין פורים לפסח בשנת 2003 סבל ממשבר אישי חריף אשר השפיע על התנהגותו באותה עת וזאת כתוצאה מגילוי קשר אשר קיים בתקופה קודמת עם בחורה והתייחסותה של התובעת כלפיו."

כבוד השופט כץ קבע כדלקמן : "אומר כבר כאן, עוד בטרם דיון לגופו של עניין, כי הנתבע לא הוכיח את הגנתו כלל ועיקר; הנתבע לא הגיש תצהיר עדות ראשית מטעמו לקראת הדיון וזאת בניגוד להחלטתי מיום 29/09/09 בה הוריתי לו לעשות כן עד ליום 23/02/10 ותוך שהתריתי כי תצהירים שיוגשו באיחור לא יתקבלו. הנתבע אף לא הגיש כל בקשה אחרת בעניין ולא זו אף זו- לא טרח כלל להתייצב לדיון ההוכחות במועד שנקבע. ב"כ הנתבע הודיעה אמנם בפתח הדיון כי הנתבע יצר עימה קשר באותו בוקר והודיע לה כי מפאת מחלה לא יכול להגיע לדיון, אך לא היה בידה לפרט מהו אותו חולי מסתורי שתקף אותו בבוקרו של הדיון .עד היום לא הומצא לבית המשפט עד היום כל אישור רפואי בעניין. לפיכך אין הודעה זו מספקת בעיני ואני דוחה אותה." השופט ניתח את המתווה הנורמטיבי וקבע בין השאר כי:

"בדיני הנזיקין הישראליים לא קיימת אמנם עוולה פרטיקולרית של "התעללות" בין בני זוג אולם יחד עם זאת, ניתן להכיר בתביעה נזיקית כנגד בן זוג באם ההתנהגות באה בגדרה של עוולת התקיפה או עוולות הסל של רשלנות והפרת חובה חקוקה."

לדעתי בעניין זה:

נשים רבות עוברות התעללות פיסית ונפשית קשה מידי בעליהן, גם גברים עוברים התעללות מידי נשים וכך אף ילדים, אשר עוברים התעללות קשה מידי מי מהוריהם או ע"י שניהם. דווקא המקום אשר אמור להיות המקום המוגן ביותר עבורנו – ביתנו, בקרב משפחתנו, הופך להיות המקום המאיים ביותר עלי אדמות, עבור אותם אנשים, הנאלצים לחוות התעללות נפשית ופיסית קשה מידי בן/ בת משפחה.

לדעתי, מן הראוי, להוסיף לספר החוקים עוולה פרטיקולארית, המתייחסת ספציפית לאלימות בתוך המשפחה ומחמירה בענישה במקרים כגון אלו. יתכן, כי פיצויים בגובה של מליון ₪ ומעלה לטובת בן המשפחה המותקף, בתוספת כליאה לשנים רבות, אולי ורק אולי, יעשו משהו, כדי להתחיל למגר את התופעות החמורות הללו, של האלימות בתוך המשפחה.