פירוק שיתוף

על פי סעיף 37(א) לחוק המקרקעין :"כל שותף במקרקעין משותפים, זכאי בכל עת לדרוש פירוק שיתוף". שיקול הדעת של בית המשפט בתביעה לפירוק שיתוף, הוא מצומצם מאוד גם, לאור הוראת חוק המקרקעין המפורשת בנושא, וגם, לאור הוראות חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, כאשר זכות הקניין, כפי שעולה מחוק היסוד, הנה זכות יסוד מוגנת. כאשר מדובר בפירוק שיתוף בדירת מגורים של בני זוג, לפי סעיף 40א לחוק המקרקעין :"החליט בית המשפט לפי סעיף 40, על פירוק השיתוף במקרקעין משותפים שהם דירה של בני זוג המשמשת להם למגורים, בדרך של מכירה, לא יורה על ביצועה והמכירה תעוכב, כל עוד לא נוכח בית המשפט כי לילדי בני הזוג הקטינים ולבן הזוג המחזיק בהם, יחדיו, נמצא הסדר מגורים אחר המתאים לצרכיהם, לרבות הסדר ביניים למגורים זמניים המתאים לצרכיהם, לתקופה שיקבע". במקרים מסויימים, בהם מנסה האישה למנוע את פירוק השיתוף בדירת בני הזוג, המעוניינים להתגרש, היא עשויה לפנות לבית הדין הרבני ולקבל החלטה, בדבר זכותה למדור ספציפי בדירת המגורים. אם הבעל פנה לביהמ"ש לענייני משפחה, בתביעה לפרק את השיתוף בדירת המגורים והאישה תגיש לבית המשפט, החלטה בדבר זכאותה למדור ספציפי, הדבר עשוי לעכב את החלטת בית המשפט לענייני משפחה, בעניין פירוק השיתוף.