תביעה לשלום בית
תביעה לשלום בית היא תביעה אשר מגיש אחד מן הצדדים הנמצאים בסכסוך גירושין, לבית הדין הרבני בלבד, שכן, תביעה זו נמצאת בסמכות בלעדית של בית הדין הרבני.
לעיתים מזומנות, פונה צד בתביעה לשלום בית, רק מסיבות טקטיות ואסטרטגיות ולא משום שכוונתו לשוב לחיות עם בן/ בת הזוג.
תביעה לשלום בית ותביעה למדור ספציפי בדירת המגורים, אשר מגישים הבעל או האישה, יכולות למנוע לזמן מה את פרוק השיתוף בדירה ולאפשר אפילו למשך מספר שנים לאותו אדם שהגיש את התביעה, להתגורר בדירה זו באין מפריע, תוך שהוא מונע בצורה חוקית את חלוקת הרכוש שהנו לרב הרכוש המרכזי והחשוב של המשפחה.
באמצעות תביעה לשלום בית ותביעה למזונות אישה, יכולה אישה לקבל אף דמי מזונות אישה, עד שיוחלט, כי התביעה לשלום בית כבר אינה כנה וכי האישה רוצה להתגרש אך לא להיפרד מן ההטבות השמורות לה כאישה נשואה, כגון דמי מזונות אישה.
ביום 03/08/2008, קיבל בית הדין הרבני האזורי בנתניה תביעה של אישה לשלום בית. האישה טענה ונמצא כי היא דוברת אמת (לאחר שהיא ובעלה נבדקו בפוליגרף), שלמרות שבעלה עזב את הבית לטובת אישה אחרת, הם נוהגים לקיים יחסי מין. בנוסף לכך, האישה לא הגישה כל תביעה נגד הבעל ולא ניסתה לפגוע בשלום הבית. לאור זאת, פסקו הדיינים בין השאר כדלקמן : " מטרת מדור ספציפי הוא כגון המקרה דנן; בעל יבגדו באשתו, ירצה לגרשה וכיון שלא יוכל לכוף אותה מחוסר עילה, הרי "ידחוף" אותה לגירושין ע"י מכירת הדירה, לאשה יישאר מדור שלא הורגלה אליו, במקרה הטוב! ובמקרה פחות טוב שאינה יכולה לגור בו. בנוסף, במקרה שלפנינו, לא אפסו הסיכויים לשלום בית, בעל שמקיים יחסי אישות עם אשתו גם לאחר בגידתו, מראה בכך שעדיין אשתו חביבה בעיניו. סיכומו של דבר, תביעת שלום הבית מתקבלת; לאשה מגיע מדור שהורגלה אליו ב-מקום פלוני גוש 0000 חלקה 00 מגרש 0, לחילופין, על הבעל לשכור בעבור אשתו דירה באותו גודל שהתרגלה אליו ולהבטיח ע"י ערבות סבירה שהסכום ישולם על ידו עד ולא יאוחר מיום פקיעת הנישואין".
לעומת זאת, אם האישה היתה מגישה תביעה רכושית לביהמ"ש או לבית הדין, או תלונה שהיתה מתבררת כתלונת שווא בגין אלימות נגד הבעל ובצוותא חדא, היא היתה מגישה תביעה לשלום בית לבית הדין, תביעתה כפי הנראה לא היתה מתקבלת והיא נקבע כי תביעת שלום הבית אינה כנה.
כפי שקבע בית הדין הרבני הגדול ביום 18/02/2009, בית הדין בודק ומברר "אם כוונת האשה היא לבנות מחדש שלום-בית או שמא אינה חושבת על כך ורק רוצה להנקם או להשיג זכויות יתר". הדיין מנחם חשאי קבע באותו פסק דין כי: "הפירוד הממושך בין הצדדים אינו מהווה עילה לחייב את האשה לקבל גט כיון שהפירוד הוא בעטיו של הבעל שעזב את אשתו לטובת אשה אחרת והאשה הצהירה שמוכנה לקבל אותו. לא נוצרו שינוי נסיבות שיש בהן לשנות פסקי דין קודמים הן של ביה"ד האזורי והן של ביה"ד הגדול, אולם, יש להשיב את הדיון לביה"ד האזורי, על מנת שיברר אם האשה רוצה הסדר שלום, או שסירוב האשה להגיע להסדר לסיום הפרשה ביניהם נובע משום נקמנות".
משמע, דיינים מסויימים לא רואים אפילו בפרוד ממושך בן שנים רבות עילה לכפיית גט על האישה וכך נוצר מצב, בו יש זוגות המעגנים זה את זו וזו את זה ומסרבים להתגרש, לרב מתוך מניעים שאינם טהורים ותמי לב, תוך שהם משתמשים בתביעה לשלום בית לשם כך.