תלונות שווא

ביום 21/03/2016, תוקנה הנחיית פרקליט המדינה מספר 2.5 – בנוגע למדיניות פתיחה בחקירה והעמדה לדין בגין חשד למסירת אמרה או עדות כוזבת או סותרת בחקירה או במשפט ובגין סירוב להעיד.

בסעיף 7 להנחיה, לאחר התיקון, נכתב כדלקמן: "
כאשר התשתית הראייתית מבססת לכאורה קיומה של עלילת שווא יקום ככלל אינטרס ציבורי בפתיחה בחקירה והעמדה לדין.
במצב דברים מובהק פחות יובאו בחשבון השיקולים שיפורטו להלן"

אף לאחר תיקון ההנחיה, הן הפרקליטות והן בתי המשפט לא ששים להעניש את מתלונני השווא, למרות שהגשת תלונות שווא הפכה להיות מכת מדינה.

אך יש את אלו אשר מפעילים סנקציות כלכליות נגד מתלוננות שווא – בתי הדין הרבניים.

"הכתובה היא מסמך המעיד על ההתחייבויות שהבעל מקבל על עצמו כלפי האישה עם הנישואין, הן אלה שהוא חייב לקיימן כל עוד הנישואין קיימים, הן אלה המוטלות עליו (או יורשיו) אחרי שהם באים לקיצם עקב גירושין או מותו." (מתוך "דיני משפחה", מאת בנציון שרשבסקי, עמוד 89).

קיימות מספר עילות לכך שנשללת הכתובה מהאישה, אחת מהן היא כאשר האישה מגישה תלונת שווא נגד בעלה.

לעניין זה קבע בית הדין הרבני האזורי בחיפה, ב (חי') 1035924/ פלונית נ' פלוני, כדלקמן: "מתוך תלונת שווא זו של האישה כנגד הבעל, אנו למדים ומסיקים שני דברים: א. האישה היא זו שגרמה לגירושין. זו עילה לשלילת כתובה. ב. הגשת תלונת שווא במשטרה הינה עילה לשלילת כתובה. וראו האמור בפס"ד בית הדין טבריה (תיק 032372187-21-1), שם כתבו שאישה המתחילה את המרידה מפסידה כתובתה. כן ראה האמור בפסק דין בית הדין הרבני אשקלון (תיק 59647/9), מתוך נימוקי כבוד הדיין הג"ר ישי בוכריס שליט"א"

עוד לעניין זה קבע כבוד בית הדין הרבני האזורי בתל אביב, בתיק מספר 1067544-1, כדלקמן: " איום בהגשת תלונה בגין אלימות במשפחה הוא איום ממשי המחייב התגוננות או על ידי עזיבת הבית או – כפי שנהג התובע – בהקלטת השיחות עם האישה להבטחת ראיה לחפות או אליבי.. כלומר: כאשר יש פגיעה באישות ללא תקנה, מפסידה האישה את כתובתה לאלתר.....ואם הוצאת שם 'קמצן' על הבעל [השם הרע שבגמרא בכתובות הנ"ל] היא סיבה להפסד כתובה, כל שכן שבהרחקת הבעל בטענת אלימות שהיא הוצאת שם רע ללא תקנה – שהבעל יוציא את אשתו ללא כתובה. ומה עוד שיש כאן עקירת כל האישות בהעדר אפשרות להמשך החיים המשותפים ובדומה לאמור (שם) 'אין אדם דר עם נחש בכפיפה אחת'...... במקום שהיא מסלקת את הבעל מביתו בלא ראיה ["מונעתו" – אף "אם הוא יבוא אצלה" וגרועה ממנה] – עליה מוטל להביא ראיה להצדיק את מעשיה, ובלא ראיה תיחשב כעוקרת כל האישות והפסידה לאלתר מזונות וכתובה. מכל האמור עולה, שאישה המגישה תלונה בגין אלימות ולא הוכח שהבעל הוא הגורם, הפסידה כתובה ומזונות. ויתרה מכך: במקום שהאישה מאיימת בהגשת תלונת שווא, רשאי הבעל לחשוש לנפשו ולהתגרש והאישה הפסידה את כתובתה ומזונותיה.."