ביטול צו עיכוב יציאה מן הארץ

עירית ואלעד (שמות בדויים), הם בני זוג, כבני 30 + ולהם ילדה כבת 6 שנים. עירית ואלעד נמצאים בסכסוך גירושין ממושך, אשר בעיקרו הנו סכסוך כלכלי. עירית מבקשת לנכס לעצמה רכוש לא לה וכספים, אשר אינן מגיעים לה בדין. אלעד אוהב מאוד את בתו והגיע עם עירית להסכם של הורות שוויונית בנוגע לבת. המאבק הכספי, ממשיך להתנהל בבית המשפט לענייני משפחה.

סבו בן ה 90 של אלעד, מתגורר על דרך קבע באירופה ואלעד ביקש לנסוע למספר ימים, כדי לבקרו ואף רכש כרטיסי טיסה לשם כך. הוא הודיע לעירית אודות הנסיעה, מתוך כוונה לשתפה במהלך חייו, הואיל ושניהם חולקים את גידולה של הבת.

אצה רצה עירית, אשר רצונה לנקום בבעלה ולפגוע בו, גובר על כל ערך מוסרי באשר הוא והגישה לבית המשפט לענייני משפחה בקשה לעכב את יציאתו מן הארץ של אלעד.

היא שיקרה במצח נחושה וטענה בבקשתה, כי לדעתה אלעד מתכוון לברוח מן הארץ לצמיתות.

עירית לא שקלה שיקולי הגיון, אלא פעלה כדי לפגוע, מתוך ידיעה כי בתי המשפט במדינת ישראל, נותנים צווי עיכוב מעין אלו, בלי לבדוק בציציות המקרה לגופו. לא שינתה העובדה שרק לאחרונה, חתם עמה אלעד על הסכם של הורות שוויונית, אשר אושר וקיבל תוקף של פסק דין, לא שינתה העובדה, שיש לו עבודה מסודרת בארץ וכי כל משפחתו נמצאת כאן, היא טענה טענותיה וקיבלה את צו עיכוב היציאה נגד אלעד במעמד צד אחד. עלילת השווא שהיא רקמה, עלתה לאלעד כספים רבים, עד שהצליח לצאת לביקור המיוחל אצל סבו, לא לפני שהפקיד ערבויות מתאימות.

אתמול התקיים דיון עקרוני בבקשה שאני הגשתי בשם הלקוח שלי, לבטל לחלוטין את צו עיכוב היציאה מן הארץ שניתן נגדו.

עפ"י סעיף 6 לחוק יסוד כבוד האדם וחירותו :
6. (א) כל אדם חופשי לצאת מישראל.
(ב) כל אזרח ישראלי הנמצא בחוץ לארץ זכאי להיכנס לישראל.

משמע, הזכות לצאת מן הארץ, הנה זכות יסוד על חוקית.

למרות זאת, נותנים בתי המשפט לענייני משפחה בארץ, צווי עיכוב יציאה מן הארץ נגד גברים, על דרך השגרה, במעמד צד אחד. זאת, בעיקר במסגרת תיקי מזונות. גם אם הגבר משלם את דמי המזונות כסדרם, שמורה משום מה הזכות לאישה, לתבוע ולקבל צו עיכוב יציאה מן הארץ נגדו.

הגבר יכול לצאת מן הארץ, רק כנגד ערבויות מתאימות ומי שאין לו את האפשרות להשיג את הערבויות הללו, נשאר בארץ. מדובר בבקשות שמוגשות כבקשה לסעד זמני, על דרך השגרה, במסגרת תיקי מזונות ועוד לפני שניתן פסק דין או החלטה בנושא המזונות.

" תקנה 384 (א) לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד -1984 מתנה צו עיכוב יציאה נגד נתבע בכך שביהמ"ש, "שוכנע על בסיס ראיות מהימנות לכאורה כי קיים חשש סביר שהוא עומד לצאת מן הארץ לצמיתות או לתקופה ממושכת, וכי הדבר יכביד באופן ממשי על קיום ההליך או על ביצוע פס"ד".

בהחלטה שנתן כבוד השופט פיליפ מרכוס בתמ"ש 19095-04-10, בנושא זה, הוא קבע כי :
"יוזכר כבר עתה כי עיכוב יציאה מן הארץ מהווה פעולה שיפוטית כוחני במיוחד (ויש לצין כי ברב המדינות בעולם, אף אם קיים באופן תיאורטי סעד כזה, הוא לא ישים, וישראל מהווה מקום מיוחד, לאור המצב הגאופוליטי ומיעוט המקומות מהן ניתן להימלט מהארץ). מדובר בהגבלת התנועה של האדם, בניגוד לחופש המעוגן בסעיף 6 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו "כל אדם חופשי לצאת מישראל". כבוד השופט מרכוס ביטל את צו עיכוב היציאה מן הארץ נגד האב באותה החלטה.

בפסקי דין רבים פוסקים בתי המשפט אחרת ומשאירים את צווי עיכוב היציאה מן הארץ על כנם. גבר שמבקש לצאת מן הארץ, יצטרך במשך שנים לפנות לביהמ"ש ולהפקיד ערבויות מתאימות בטרם יציאתו לחו"ל.

בפסק דין בן למעלה מ 200 עמודים, מעמיק כבוד השופט משה דרורי מבית המשפט המחוזי בירושלים, בסוגיה של עיכוב היציאה מן הארץ בבר"ע 3284/07, שם הוא קבע כי : " סבור אני כי הזכות החוקתית של הקטינים לגביית מזונות מאביהם - שכפי שהסברתי בהרחבה כוללת היא שתי זכויות חוקתיות (לקניין ולכבוד האדם) ומשקפת את ערכיה היהודיים והדמוקרטיים של המדינה - "מתגברת" על הזכות החוקתית ליציאה לחו"ל של אביהם, החייב במזונותיהם."

ביום 13/04/11, קבעה כבוד הרשמת (היום השופטת) תמר סנונית פורר, מבית המשפט לענייני משפחה בת"א, בבקשה שאני הגשתי, כי צו עיכוב היציאה מן הארץ, שניתן במעמד צד אחד נגד הלקוח שלי יבוטל ואף פסקה נגד האישה הוצאות.

בהחלטתה קבעה כבוד הרשמת, כי : "רכיב מרכזי הנדרש עפ"י התקנות בעניין עיכוב היציאה מן הארץ, בהתאם לתקנה 384(א) לתקנות, כי קיים חשש סביר שהמשיב עומד לצאת מן הארץ לצמיתות או לתקופה ממושכת. מטיבם של דברים לא ימצא משיב אשר ינפנף בחוצות העיר בכרטיס טיסה, או יגיד במילים מפורשות מהן כוונותיו לרוב נלמד החשש מנסיבות עקיפות או מראיות חיצוניות. ראה : ת"א 1781/03 רבינוביץ' נ' נאמן.

עוד קבעה כבוד הרשמת, כי הוכח לה שמרכז חייו של אלעד הוא בישראל וכי אין ולא היתה לו כל כוונה לצאת את הארץ לצמיתות. עוד קבעה כבוד הרשמת, כי סעד עיכוב היציאה מן הארץ הנו סעד חריג, אשר יינתן במשורה ורק במקרים מתאימים.